השדרה הכי עתיקה בקטמון

אוצר מלהיב התגלה לי לאחרונה בדמות אוסף תצלומי האוויר של הטייסת הבווארית, כלומר של צלמים גרמנים שחגו מעל ראשי אבותינו ב-1918 וצילמו את מרחבי ארץ ישראל למטרות צבאיות במלחמת העולם הראשונה. כל הטוב הזה עלה לרשת באיכות לא רעה לאתר הבית של מדינת בוואריה (קישור בהמשך), מה שחיסל לי כמובן מספר לא מבוטל של שעות שינה, אבל לא תשמעו אותי מתלוננת.

בין התצלומים המרגשים היה אחד שהציג את הר הטרשים הקירח בין המושבה היוונית למנזר סן סימון, זה שעליו תקום יום אחד שכונת קטמון המעטירה. התפלאתי לגלות שהשטח כבר מחולק לחלקות (פרצלציה) אבל שכונה עדיין אין. בכל אופן, בין הסלעים והלטאות עמדו אז ארבע אחוזות בגדלים שונים, שאחת מהן נשמרה עד היום, הלא היא בית קזאזיה בין רחוב החי"ש לרחוב חזקיהו המלך. האחוזה הגדולה מכולן (ראו למעלה) מוקפת בגדר ארוכה ובתוכה נראית היטב שדרת עצים המטפסת מהדרך הראשית אל בית גדול. מהשדרה הנ"ל יוצאת דרך נוספת ב-90 מעלות המובילה לכיוון הצלם, וזרוע אחורית קצת פחות מובחנת, שיוצרת יחד צורת צלב.

רואים? יופי, כי כאן אנחנו מגיעים לחלק המעניין -

לקח לי קצת זמן וכמה "הלבשות" של מפת ימינו על התצ"א כדי להבין שהשדרה השתמרה עד ימינו! מדובר ברחוב ביל"ו הידוע בעומס העצים שחוסמים בו את המדרכות. העצים האלה יכולים להיות די מעצבנים, אלא אם כן מבינים שהם עומדים שם בנאמנות כבר כמעט 110 שנה. הרחוב היוצא ב-90 מעלות הוא יורדי הסירה, שאם תעקבו אחר המשכו המעגלי היום, תיווכחו שהוא מקביל לתוואי הגדר ההיקפית של האחוזה, כלומר מתחבר לרחוב ביל"ו גם בחלקו העליון.

האחוזה הגדולה הזאת סקרנה אותי מאד ותהיתי למי היא היתה שייכת. פשפוש בארכיונים ובאוספים העלה מפת חלקות בריטית מוצפנת, כלומר מסובבת ב-90 מעלות שמאלה, מתחילת תקופת המנדט, המציגה את חלקות קטמון על פי מרחבים ובעלויות. בזכות המפה הזאת, שממנה חתכתי את החלק החשוב לנו, תוכלו להיווכח שזאת אחוזה - אולי חווה חקלאית - שהיתה שייכת לאימברגר, כלומר לגרמני טמפלרי. שימו לב לנקודת המפגש של ביל"ו ויורדי הסירה בצורת צלב, ולחיבור המעגלי של יורדי הסירה (הכביש הרחב למטה הוא חזקיהו המלך). לימים הבחור ימכור את החלקה למשפחות שונות, כמו למשל למשפחה קתולית בשם דמיאני, שב-1928 (כלומר 10 שנים אחרי צילום התצ"א) תבנה את ביתה על המגרש המשתרע בין רחוב חזקיהו המלך, ביל"ו ויורדי הסירה. איך אני יודעת? - כי זה הבית שבו נולד וגדל האיש שלי, ישי, שסיפר לי שהוא זוכר מילדותו את הבית הטמפלרי הגדול שאליו הובילה פעם שדרת ביל"ו. כולם קראו לו "הבית הטורקי", והוא נהרס לטובת בית דירות גדול בשנות ה-80 (הידד לעיריית ירושלים על השימור).

בתמונה: השדרה העתיקה של רחוב ביל"ו. מימין מציץ אליכם בית משפחת הירדני אחרי פחחות, צבע ותוספות.

אני מקווה שעשיתי לכם חשק "לצלול" אל אוסף התצ"אות הבווארי. הדרך המיטבית ליהנות ממנו היא לתרגם את הדף מגרמנית לעברית, ואז לכתוב jerusalem בשורת החיפוש ואז לבקש להציג 1,500 תוצאות. גוגל יציע כמה תרגומים מצחיקים לפירוט כל תצ"א ("מושבת המקדש", יעני המושבה הטמפלרית) אבל אל תתרגשו. בהצלחה, תיהנו, ואל תשכחו לתפוס כמה שעות שינה טובות לפניכן... https://www.gda.bayern.de/service/findmitteldatenbank?tx_gwrepertories_frontend%5Baction%5D=search&tx_gwrepertories_frontend%5BarchiveId%5D=1&tx_gwrepertories_frontend%5Bcontroller%5D=Archive

תגובות יתקבלו בשמחה כאן למטה, בתחתית העמוד :)