מצאתי את בית מנדלבאום!
- Tamar Hayardeni
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות

רבים כאן יודעים ששער מנדלבאום ההיסטורי, שהיה המעבר היחיד בין ירושלים המזרחית למערבית בימי העיר המחולקת, נקרא על שם איזה בית שעמד איפשהו לא רחוק. הבעיה היא שאף אחד לא ידע איפה בדיוק עמד הבית ומי זה, לעזאזל, מנדלבאום. המועצה לשימור אתרים, למשל, הדביקה שלט כחול על בית אחר וטענה שהוא הוא בית מנדלבאום, למרות שמנדלבאום המקורי נהרס על ידי הירדנים כבר במלחמת העצמאות. למעשה, סביר שלא היינו שומעים בכלל על הבית, אילולא העניק את שמו למעבר הגבול הסמוך.

העדות היחידה למראהו של בית מנדלבאום היתה תמונה אחת בלבד העוברת בין צאצאי משפחת מנדלבאום הענפה, שמציגה וילה ערבית מפונפנת עם פיתוחי אבן ותועפות חלונות. גם אני האמנתי כמו כולם שזהו בית מנדלבאום, עד שהתיישבתי לכתוב את המדור לפינה הירושלמית שלי במגזין (המעולה) להיסטוריה 'סגולה' על מעבר הגבול, ואז הדברים התחילו להסתבך...
יעל הורוביץ, נכדתם של גניה ומנחם (מנדי) לזר שהתגוררו בבית מנדלבאום, שלחה לי תמונות שלא ממש הסתדרו עם כלום. כך למשל היה צילום המציג שתי ילדות - אמהּ ודודתה של יעל שגדלו בבית מנדלבאום - עומדות ברחוב ליד גדר הבית. לוידת מה לומר לכם, אבל גדר האבן המדורגת שבצילום לא דומה אפילו קצת לגדר שרואים בווילה המפונפנת.

בנוסף, כל המקורות מספרים שלבית מנדלבאום היו שלוש קומות ובכל קומה 8 דירות, כלומר סך הכל 24 דירות. לוידת מה לומר לכם, אבל בווילה רואים רק שתי קומות, ולא ברור איפה דחפו שם כל כך הרבה דירות. התחלתי לפקפק בקול שהווילה המפוארת היא בית מנדלבאום, אבל יעל התעקשה ואמרה ששמחה מנדלבאום, נכדו של מנדלבאום שאף נקרא על שמו, גר בבית והחזיק את התמונה על הקיר במשרדו כל חייו.
הבנתי שנדרשת כאן "חפירה ארכאולוגית" בעקבות תעלומת בית שעמד על תלו פחות מעשרים שנה. אחרי תחקיר מעמיק של תמונות ומקורות הצלחתי למקם אותו בדיוק בין הבית המשולש שניצב על מעבר הגבול, לבין בית גג הרעפים המרובע של ח'לילי, אבל כל התמונות הראו את המגרש הזה חרב לגמרי. עשיתי אפוא מה שאני עושה תמיד במקרים כאלה ופשוט ניג'סתי לחברים המלומדים שלי, בתקווה שמהם תבוא לי הישועה. אלא שהתזמון שלי היה גרוע - מדובר היה באמצע אוגוסט כך שכולם הסכימו שאני כנראה צודקת רק שזה לא ממש מעניין אותם, כי הם בגייט בדרך למונטנגרו או עם כוס קמפארי ביד על הבריכה בשוויץ. פריצת דרך נרשמה לבסוף מכיוון בלתי צפוי: חברי הטוב מנש הס, שלצערו אינו מורה דרך וגם לא טס לשום מקום, שאל אותי: למה בעצם שלא תבדקי בתצלומי אוויר?
ההצעה המרעננת שלחה אותי ליום שלם של שיטוט בין תצ"אות מאוסף האמריקן קולוני, דפדפתי, מחקתי, עיינתי, התאכזבתי, עד שהגעתי סוף סוף לתצ"א שהצדיק את כל הזיעה. בתצ"א הזה מצאתי את בית מנדלבאום מחייך אלי בדיוק בין הבית המשולש לבין הרעפים של ח'לילי:

אין מה לומר, נאלצתי לאכול את הכובע :)
השוואת הצילום כאן לתמונת הווילה המפוארת מלמדת ששניהם היינו הך הם. רואים כאן יפה את "קצב החלונות" בחזית של 2-3-3-2 עם שתי מרפסות קטנות וחדר מדרגות מרכזי, וכן את שלוש הבליטות שעל הגג. בתמונה המקורית של הווילה הן אמנם נחתכו, אבל במציאות היו על שתיים מהן גגות רעפים. אולי לאלה הכוונה במילים "קומה שלישית"?! ובאשר ל-24 הדירות - עתה, כשאנחנו רואים את גודלו של הבית, זה נראה תכלס אפשרי. טרחתי והלבשתי בסיוע AI את צילום הווילה על חזית בית מנדלבאום, ואחרי פחחות, חידוד, פוליש וצבע, יצאה התמונה הנפלאה שאותם רואים למעלה.
תגובתה המוצדקת של יעל: אמרתי לך!... כדאי לדעת שמנחם לזר, סבה של יעל, לא רק גר בבית מנדלבאום וגידל בו עם אשתו את שתי ילדות החמד שראיתם, אלא שבמלחמת העצמאות הוא אף שימש כמפקד העמדה שפעלה על גג ביתו והדף התקפות ירדניות על שכונות הספר היהודיות. יהיה זכרו ברוך.
המפות כאן מציגות את מיקומו של בית מנדלבאום ביחס למעבר הגבול לפני ואחרי המלחמה (בֵּית שחור הוא הבית המשולש שנקרא כנראה על שם המשפחה שבנתה אותו)

תגובות יתקבלו בשמחה כאן למטה, בתחתית העמוד :)



תמר יקרה,
תודה על הזרקור על בית מנדלבאום בו גדלו כמה מבני משפחתי בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה. תודה גם על הנבירה לאיתור מיקומו המדויק של הבניין ועל הצביעה המרשימה שמחייה את ההיסטוריה.
אוסיף, ברשותך, כמה פרטי מידע, לטובת הקוראים המתעניינים:
*בבית התגוררו משפחות קוק ומנדלבאום, ומשפחות נוספות ששכרו בו דירות (קטנטנות, ברוח התקופה), בהן: גניה ומנדי לזר (סבי וסבתי, ובנותיהם, יהודית (אימי תבד"ל) ואחותה בתיה), מיכאל וחיה רטנובסקי (סבי וסבתי מצד אבי, וילדיהם: דוד ז"ל ואחותו אסתר ז"ל), פיה ונתן גולדשטיין (משפחת סבתי מצד אבי) ובניהם, דוד ז"ל ומיקי ז"ל, ונוספים.
*בשל מיקומו האסטרטגי של הבניין, הוא שימש, כאמור, גם עמדה של "ההגנה" עליה פיקד סבי, מנדי לזר. על מנת לסייע בשמירות, גרו בבניין לסירוגין גם סטודנטים חברי…
וואו. את פשוט לא מפסיקה לרגש ולהפתיע. כמה חסד יש בכתיבה שלך, חדוות הגילויי והלמידה והאהבה לירושלים שבאה לידי ביטוי בירידה לפרטים ובכתיבה משובחת. המשיכי כך. ואם יורשה לי: הייתי שמח להסבר על קבר יאסון. על הגילוי של הקבר, ואיך הוא בכלל הגיע לשם… ולמעשה, לקבל פתרון לשאלה מי הוא היה. יורד ים? סוחר? איש מלוכה? תודה רבה…