תמונה יפהפייה משנות ה-40 שמציגה מקום שכולנו מכירים די טוב, אלא שכמעט דבר ממה שנראה כאן כבר לא קיים בשטח.
זהו מבט מאזור חפירות הכותל אל הרובע היהודי בשלהי תקופת המנדט, רגע לפני המלחמה, כשעוד אפשר היה לראות את המבנים המפוארים של הרובע תלויים לבטח מעל הגיא ומשקיפים אל הנוף השליו והרגוע, בלי לדעת שעוד מעט קט הם ייחרבו עד היסוד כמעט.
ישיבת פורת יוסף תפוצץ ב-1948 על ידי הירדנים ותפנה את מקומה לכביש אספלט שיחבר בין שער האשפות לעמדות הלגיונרים על החומה בין הר ציון לשער יפו. סימנתי בקו צהוב את תוואי הכביש - זהו הכביש היורד עד היום מהרובע אל הכותל, והוא זה שביטל את גרם המדרגות הרחב הנראה כאן לאורך החומה הדרומית של העיר העתיקה. המדרגות הותקנו על ידי הבריטים בימי המאורעות ב-1938 כדי ליצור מעבר בטוח ליהודים מהרובע לכותל, מבלי שיצטרכו לעבור בשוק הערבי העוין. הן מסתיימות בשער האשפות שרק בלוריתו מציצה כאן משמאל, והמעבר המשיך לאורך תחתית הוואדי צפונה (ימינה) אל תוך שכונת המוגרבים המוסתרת בתמונה על ידי הר הבית. בצד הדרך נראים עדיין שרידי הסברסים שמילאו את הוואדי במשך שנים עד הסדרת המעבר הבטוח. הבריטים עקרו אותם כדי למנוע מקום מסתור ממחבלים שיבקשו לפגוע ביהודים.
בחזית התמונה - התיישבות חצי נוודית של ערבים שנאחזו בשטח הפתוח ליד הר הבית. אלה יפונו משם עם הכיבוש הירדני לטובת מדרסה ערבית, שהיא בעצמה תיהרס אחרי 1967 לטובת החפירות הארכאולוגיות.
איזו עוד עיר בעולם לובשת ופושטת צורה כמו ירושלים, נעטפת בבתים חדשים שיסודותיהם עתיקים, ונאחזת בגעגוע בעולם שנותר רק בתמונות ובזיכרונות?
צילום: אוסף מאטסון, ספריית הקונגרס האמריקאי
עיבוד וצבע: תמר הירדני
תגובות יתקבלו בשמחה כאן למטה, בתחתית העמוד :)