לו טיילתם במבואות המערביים של ירושלים בתקופת המנדט, הייתם מוצאים עצמכם בשכונה יפה עם בתים מרשימים ומעוטרים בפיתוחי אבן ואפילו פה ושם קצת קרמיקה ארמנית. שייח' באדר, כך קראו לשכונה, שנולדה ככפר קטן על ידי (ובכן...) השייח' באדר. הנ"ל עקר מכפר הולדתו ליפתא בעקבות סכסוך עצבני והתיישב עם חמולתו הרחק מהמעיין, אבל מאידך - קרוב יותר לדרך יפו הראשית. אנשי החמולה ועוד כמה משפחות שהסתפחו עם השנים הפכו את הכפר לשכונה ערבית מרשימה, שברבים מבתיה התגוררו בשכירות גם יהודים משמנה וסלתה של ירושלים.
מלחמת העצמאות לא עשתה טוב לשכונה, לאחר שכמה מתושביה ניצלו את גובהה וצלפו על בתי היהודים בנחלאות וגם מקומה בכניסה לעיר הפך אותה ליעד מבוקש. כוחות הגדנ"ע השיבו אש, כבשו את שייח' באדר והפכו אותה למפקדתם הראשית. כך הוחלף השם שייח' באדר ל-גבעת ר"ם, כלומר "ריכוז מפקדים" (או "ריכוז מגויסים" לפי אחת הסברות).
בתמונה למעלה, שצולמה בשנות ה-60, נראה בחזית מבנה בנייני האומה, הניצב על חורבותיהם של כמה מבתי שייח' באדר ומאחוריו הצריפים שנדחפו בין הבתים שנותרו, אשר שימשו את משרד החוץ במשך שנים רבות. סימנתי בקו צהוב את גבולות השכונה וכן את שמותיהם של הבתים, וזאת על פי זיכרונותיהם של היהודים הרבים שהתגוררו בהם לפני המלחמה ואף לאחריה.
בצילום התקריב אפשר לטעום קצת מטעמה של שייח' באדר בימים יפים יותר, כשבית כתאן על דרך יפו שימש לעתים כשוק ירקות מאולתר. עדשת הצלם קלטה את "גבעת רם" באופק, כשעליה עדיין ניצבים בתי שייח' באדר המעתירה.
מה נשאר מכל זה? - הבתים לאורך רחוב יפו עומדים יפה על תלם, כולל בית עיסא מוסא הסמוך לתחנה המרכזית והבתים של אבו עזיז, דסימיני, כתאן ונג'אר. בשדה הפתוח בין בית כתאן למקור ברוך נבנו בנייני אלה. כל שאר בתי שייח' באדר פינו את מקומם לטובת שכונת משכנות האומה ולפרויקט הכניסה לעיר ההולך וקורם לו עור וגידים. חוץ מזה נשארו בעיקר תמונות...
צילום אוויר: אוסף התצלומים הלאומי
צילום בית כתאן: אוסף מאטסון, ספריית הקונגרס האמריקאי
עיבוד וצבע: תמר הירדני
תגובות יתקבלו בשמחה כאן למטה, בתחתית העמוד :)