לו טיילתם במבואות המערביים של ירושלים בתקופת המנדט, הייתם מוצאים עצמכם בשכונה יפה עם בתים מרשימים ומעוטרים בפיתוחי אבן ואפילו פה ושם קצת קרמיקה ארמנית. שייח' באדר, כך קראו לשכונה, שנולדה ככפר קטן על ידי (ובכן...) השייח' באדר. הנ"ל עקר מכפר הולדתו ליפתא בעקבות סכסוך עצבני והתיישב עם חמולתו הרחק מהמעיין, אבל מאידך - קרוב יותר לדרך יפו הראשית. אנשי החמולה ועוד כמה משפחות שהסתפחו עם השנים הפכו את הכפר לשכונה ערבית מרשימה, שברבים מבתיה התגוררו בשכירות גם יהודים משמנה וסלתה של ירושלים.
מלחמת העצמאות לא עשתה טוב לשכונה, לאחר שכמה מתושביה ניצלו את גובהה וצלפו על בתי היהודים בנחלאות וגם מקומה בכניסה לעיר הפך אותה ליעד מבוקש. כוחות הגדנ"ע השיבו אש, כבשו את שייח' באדר והפכו אותה למפקדתם הראשית. כך הוחלף השם שייח' באדר ל-גבעת ר"ם, כלומר "ריכוז מפקדים" (או "ריכוז מגויסים" לפי אחת הסברות).
בתמונה למעלה, שצולמה בשנות ה-60, נראה בחזית מבנה בנייני האומה, הניצב על חורבותיהם של כמה מבתי שייח' באדר ומאחוריו הצריפים שנדחפו בין הבתים שנותרו, אשר שימשו את משרד החוץ במשך שנים רבות. סימנתי בקו צהוב את גבולות השכונה וכן את שמותיהם של הבתים, וזאת על פי זיכרונותיהם של היהודים הרבים שהתגוררו בהם לפני המלחמה ואף לאחריה.
בצילום התקריב אפשר לטעום קצת מטעמה של שייח' באדר בימים יפים יותר, כשבית כתאן על דרך יפו שימש לעתים כשוק ירקות מאולתר. עדשת הצלם קלטה את "גבעת רם" באופק, כשעליה עדיין ניצבים בתי שייח' באדר המעתירה.
מה נשאר מכל זה? - הבתים לאורך רחוב יפו עומדים יפה על תלם, כולל בית עיסא מוסא הסמוך לתחנה המרכזית והבתים של אבו עזיז, דסימיני, כתאן ונג'אר. בשדה הפתוח בין בית כתאן למקור ברוך נבנו בנייני אלה. כל שאר בתי שייח' באדר פינו את מקומם לטובת שכונת משכנות האומה ולפרויקט הכניסה לעיר ההולך וקורם לו עור וגידים. חוץ מזה נשארו בעיקר תמונות...
צילום אוויר: אוסף התצלומים הלאומי
צילום בית כתאן: אוסף מאטסון, ספריית הקונגרס האמריקאי
עיבוד וצבע: תמר הירדני
תגובות יתקבלו בשמחה כאן למטה, בתחתית העמוד :)
אני גרתי בשייך באדר משנת 1950 השכונה הגיעו לשם מפונים משמעון הצדיק ומחוסרי דיור בשנות החמישים גרו בבתים בלי שיפוצים עם הזמן השכונה הדירים התחילו לשפץ כי היו בתים בלי חשמל ומים את המים היינו מקבלים מהעריה שהעבירו צנרת שחילקו מים בפחים הדירים התחילו לדאוג לצנרת מים לבתים החשמל הגיע אחרי המים בשכונה גרו תקופה בבתים בלי מים ובלי חשמל בשכונה לא היה כביש עד שסללו שביל עם אספלט אבל הדירים החלו לדאוג לתאורה בשבילים והפכה לשכונה שאהבנו לגור באה המשפחות הפכו לחברה חמה עם עזרא הדדית בשכונה פתחו מועדון מהעריה עם מדריכים היו פעילויות חברתיות טיולים ומפגשים בין המשפחות הבתים לא היו נעולים היה אמון בין השכנים חבל שלקחו לנו את הזיכרונות של ילדות בירושלים
אבנר מזרחי טלפון 0504531499
יש גם את החלק הדרומי, כלומר היה, איפה שכיום בית המשפט והסינמה סיטי, היו שם בתים קטנים ופשוטים יותר, זה היה המעבר הסודי שלי ממרכז העיר לגבעת רם כשלמדתי שם באוניברסיטה.
שנים רבות עברתי מול הבתים היפים על יפו ומול התחנה המרכזית מבלי לדעת שהיו אלה חלק שייח' באדר... תודה רבה תמר 👍
בשנות התשעים המדינה הקצתה תקציב לפינוי משפחות שגרו מחלק מהבתים. הן גרו שם עשרות שנים באופן לא מוסדר. חלק יקראו להם פולשים וחלק מתיישבים לא מוסדרים. כולם היו יהודים שנכנסו לבתי אחרי המלחמה. רשות פיתוח הגיע להסדר עם כל משפחה בצורה של בעלות מלאה בדיור חליפי ופיצוי כספי. אט אט רובם התפנו, מה שאיפשר פיתוח מאסיבי של האיזור. עידו iddo.me
כיליד ירושלים(1941) בהחלט השכלתי.תודה לך תמר ושבוע טוב.🌈